בלוג כיתתי

הבלוג לתלמידי כיתתי נפתח ואתם מוזמנים לצפות בו. אשמח לקבל את תגובותיכם
ענת
 http://georamot3.blogspot.com/

רשת חברתית

לאחרונה הצטרפתי לרשת החברתית facebook . הרשת מאפשרת למפות את רשת החברים שלנו, ליצור אתם קשר ולשתף אותם בחיינו.
הרשת מאפשרת להתעדכן ולשמור על קשר עם חברים שביום יום עקב עומס זמן לא ניתן לפגוש או לשוחח עמם בטלפון.
להפתעתי קבלתי בקשות חברות מתלמידים רבים מביה"ס. כל בקשת חברות שלא ממנין חברותי מעוררת חשיבה - האם להענות בחיוב?האם השיתוף הוא דבר מובן מאליו (לצעירים זה די ברור) , היכן עובר הגבול? האם החשיפה היא דבר נכון עבורי מול תלמידי? האם החשיפה תמנע ממני לכתוב באופן חופשי ? מתוך ידיעה כי הרשת פתוחה לכל? ולעומת זאת האם הרשת יכולה לשמש כקשר חיובי ביני לבין התלמדים כמו פייסבוק של מגמת המוסיקה בו התלמדים מתקשרים בינם לבין עצמם בשיתוף המורים והעלאת הופעות......
http://www.youtube.com/watch?v=_cEySyEnxvU

פורום תקשוב בחינוך

במסגרת לימודינו במרכז ללימודים אקדמיים נערך כנס תקשוב בחינוך. במהלך ההרצאות הועלו יתרונות וקשיים בנושא המחשבים במערכת החינוך. אחד הנושאים שהועלו הוא צוות המורים שאינו מיומן/מוכן /יכול לשלב את התקשוב.
פרופ' אבנר זיו ציין כי משרד החניוך לקח על עצמו לאבזר את בתי הספר בציוד מתקדם. האומנם? בבתי ספר רבים קיימות מעבדות מחשבים כאבן שאין לה הופכין. המחשבים מיושנים ואים עומדים בעומס.
נראה כי הנושא מורכב מאוד, מה עוד שלא נמצא במחקרים כי הלמידה בעזרת מחשב יעילה יותר מלמידה פרונטלית .

בלוג שיתופי

השימוש בטכנולוגיה ובמחשב מהווים חלק בלתי נפרד מחיינו. מערכת החינוך משלבת שימוש במחשב במהלך תהליך הלמידה.
לאחר התלבטויות רבות כיצד להעריך את תהליך הלמידה של תלמידי בגיאוגרפיה בין אם לפתוח בלוג אישי להערכה או הכנת משחק וכד' ולאחר התיעצויות עם מומחי דבר החלטתי לפתוח לכל כיתה בלוג שיתופי. בבלוג זה יוכנסו חומרי הלמידה של השעורים ולכל תלמיד תנתן האפשרות להביע דעתו וכן לענות על שאלות. כל תלמיד יוכל לצרף אמצעים חזותיים בהתאם לנושא השעור. מעיון בבלוג של חברי לקורס קראתי אצל דורית מחקר שהתפרסם בכנס צייס 2009 "משמעות הבלוג הכיתתי בדגש מעורבות הורים בלמידה"המחקר הראה כי ההורים תפסו את הבלוג כמשמעותי. הבלוג אפשר להם לצפות בעבודת הבן/בת, לקרוא דיווחי מורים, להוסיף תגובה ועוד.
מסקנת המחקר הייתה שהבלוג יכול להגביר את הקשר בין ההורים לילדיהם ובין הההורים לביה"ס וכך תוך כדי תהליך הלמידה עם התלמידים נגביר גם את הקשר בין ההורים לביה"ס.

עצם למידה

מבנה פעולה לימודית פשוטה, המוצגת בטקסט דיגיטלי, העומדת בפני עצמה , עם מס' מטרות מצומצם להמשך למידה של חלקי השעור (א. רותם)
בסיום הקורס יצרנו עצם למידה שהיה חלק מעצם למידה רחב יותר שהיה בנוי על עבודת הצוותים.
אלפרד וגנר היה מומחה אקלים ואבי תיאורית נדידת היבשות שמהווה בסיס לתנועת הלוחות כיום. עצם הלמידה שלנו (של טלי ושלי) התבסס על נתונים אלו ותרם רבות ללימוד בכיתה .

אין הבדל מובהק

ביום הלמידה מרחוק בדקתי את השפעת העברת המידע באופן וירטואלי על תוצאות הלמידה

שם המאמר שקראתי
An Analysis of the Use of Virtual Delivery of Undergraduate Lectures
Computers and Education - Vol. 32, pp. 83-94, 1999
1999 – שנת פרסום Smeaton, A. & Keogh, G.הכותבים :
http://citeseer.ist.psu.edu/cache/papers/cs/5005/http:zSzzSzwww.compapp.dcu.iezSz~asmeatonzSzpubszSzCompEd98.pdf/smeaton99analysis.pdfקישור למאמר

מטרת המחקר לבדוק את השפעת העברת המידע באופן וירטואלי על תוצאות הלמידה
שאלות המחקר:
- השפעות השעור המקוון על תוצאות המבחן לעומת השיטה המסורתית
- הכרת דפוסי המשתמשים והשפעתם על תוצאות המבחן
- האם ידע מוקדם משפיע על תוצאות המבחן
ביצוע המחקר – בשלב הראשון פתחו החוקרים ישום מולטימדיה ללמידה שבא להחליף את השיטה המסורתית בכיתת הסטודנטים . המולטימדיה אפשרה לסטודנטים ללמוד מכל מקום ובכל זמן.
המחקר נערך בקרב 130 סטודנטים לתואר ראשון בשנה השלישית. הקורס שנבנה היה בנושא database .
בשלב השני תארו את הדרך ליצירת השיעור הוירטואלי ואת הנגישות לשיעור.
בשלב השלישי נערכה השוואה בין תוצאות הבחינה של הקב' הוירטואלית מול הסטודנטים שלמדו בצורה המסורתית שנה קודם.
שלב רביעי הצגת הניתוחים
שלב חמישי – מסקנות על הלמידה.
בנוסף נבדקו המאפיינים הבאים: עלויות פתוח, יכול העברה לנושאים אחרים, מאמץ נדרש לתחזוקת הקורס, תגובת הסטודנטים , כמות החומר הנלמד.
בסוף הקורס נבחנו הסטודנטים במשך 3 שעות.

ממצאים מרכזיים – 115 סטודנטים סיימו את הקורס מתוך 130.
נמצא שלא הייתה משמעות לשיטת הלימוד.
דפוסי משתמשים – רוב הסטודנטים דחו את המטלות לרגע האחרון. חלקם למדו את הקורס מס' ימים לפני המבחן והיו גם סטודנטים שלא פתוח את המחשב כלל. קב' קטנה פתחה את המחשב חודש לפני המבחן .
נמצא שאין קשר בין דפוס המשתמש לתוצאות הבחינה.
נמצא שאין קשר בין ידע קודם לתוצאות המבחן.
התוצאות מראות שאין הבדל משמעותי בין השיטה הוירטואלית ללמידה המסורתית . לידע מוקדם ודפוסי למידה אין השפעה על המבחן בסוף הקורס .
שאלת המשך – חקר דפוסי התנהגות של הסטודנטים בלמידה הוירטואלית
מעיון בעבודותיהם של חברי לקורס ומהכנת העבודה נראה כי שילוב המחשב בהוראה עדיין אינו יעיל ואינו מביא לתוצאות הרצויות כפי שאפשר היה לחשוב. ברור כי צריך להיות שינוי. נראה כי יכולים להיות מס' גורמים היכולים להשפיע כגון: שלבי ההתפתחות המקצועית של המורה, מחויבות המנהל לתהליך ובראש ובראשונה התיחסות פדגוגית לשילוב המחשב ולא התיחסות טכנית.

ישום החומר הנלמד

הסמסטר השלישי לקראת סיום ואני עורכת בדק בית לראות מה למדתי וכיצד אוכל ליישם את הנושאים שלמדתי במשך השנה.
בנוסף על עבודתי בנהול או כחלק ממנה עלי ללמד בכיתות מס' שעות. בהכשרתי אני מורה לגיאוגרפיה ומתמטיקה. במשך השנה חשבתי כיצד לשלב את לימודי בדרכי ההוראה שלי ואני די מתלבטת ......אחת האפשרויות היא למידה דרך בלוג בנושא איכות הסביבה אפשרות אחרת היא ללמוד דרך בנייית משחק/אתר לימודי כפי שלמדנו אצל רחל ועוד

מחשב לכל מורה

(מתוך שעור חופשי עיתון חדשות החינוך של הסתדרות המורים )

למידה מתוקשבת - למידה נעזרת מחשב ותקשורת מחשבים. התפתחה בעשור האחרון כתוצאה של ההתפתחות המואצת של המחשב ורשת האינטרנט ושל שיטות הוראה מתקדמות. לרשות ההוראה והלמידה כיום עומדים כלים ממוחשבים המזמנים אפשרויות לימודיות חדשניות ומאתגרות, שהיו בעבר הלא רחוק בגדר חלום בלבד, כגון:
למידה בכל מקום ובכל זמן ,נגישות קלה לחומרי למידה מגוונים ולמומחים ,עדכון חומרי למידה בזמן אמת ,שימוש בסוגי מדיה שונים (תמונות, מפות, איורים, וידאו, קול, ועוד) כמענה לסגנונות למידה שונים
למידה בקצב אישי, במסלול אישי (היפר-מדיה) ובאמצעות אינטראקציה מיידית בין הסטודנט והמחשב (אינטראקטיביות)
שיתופיות בלמידה ובהוראה באמצעות יצירת קהילות וירטואליות שאינן תלויות בקרבה גיאוגרפית,מעקב בזמן-אמת אחר תהליך הלמידה .
המחשב הוא אמצעי לשיפור תהליכי למידה והוראה, להעצמת המורה ולהגברת נגישותו לסביבה הדיגיטלית. היכולת לעבוד בסביבה מתוקשבת, להכיר את עולם התוכן של התלמידים הופכת את המורה למקצועי יותר.
נראה כי בעתיד יהפכו המחשבים הניידים לכלי עבודה מרכזי בכתות ולחלק בלתי נפרד מעבודת המורים.
כמובן שבמקביל לרעיון יש צורך להעניק הדרכה ותמיכה מסיבית למורים, אפשרות לרכישת מיומנויות טכניות לתפעול שוטף.

למידה א-סינכרונית

בבחירת מושג להגדרה בוויקי בחרתי במושג למידה א-סינכרונית . בבחירת המושג לא תיארתי לעצמי כי מושג זה יהיה רלוונטי כל כך . לאחר שנה עמוסה בעבודה ובלימודים יצאתי בשבוע האחרון לחופשה בברצלונה הקסומה. לצערי נעדרתי משני ימי לימוד במכללה. עם חזרתי הקדשתי את מירב זמני לישיבה מול המחשב בניסיון ללמוד ולהשלים את הפער שנוצר ביומיים אלו,
משימה לא קלה. מצאתי עצמי מתעמקת במושגים כמו אי לרנינג, למידה אסינכרונית, למידה מרחוק, html ועוד. מוצאת כי היתרונות והחסרונות עליהם כתבתי באים לידי ביטוי בדרך הלמידה שלי.

למידה א- סינכרונית פירושה לימוד מרחוק ובזמן , למידה מרחוק מאפשרת שבירת גבולות הזמן והמקום כאשר האינטראקציה העיקרית הינה בין הלומד לבין חומרי הלמידה, שחלקם מקושר ברמת היפרטקסט או לתמונה או לאתרי אינטרנט. התלמיד יכול לגשת לחומרי הלמידה מהמחשב בבית הספר או מביתו, וללמוד באופן עצמאי בכל שעות היממה, ללא תלות במורה. במסגרת זו ניתן לכלול גם את הפורום, המהווה מפגש לדיון א-סינכרוני.
יתרונות
למידה מכל זמן ומכל מקום - הלמידה מרחוק מעשירה את החוויה הלימודית, מקלה על הלומד ומאפשרת לו גמישות וחופש. הלמידה יכולה להתבצע מכל מחשב אישי . התלמיד אינו מחויב למערכת שעות שנקבעה ע"י סגל ההוראה או על ידי צורכיהם של תלמידים אחרים.
למידה מותאמת לקצב כל תלמיד – כאשר תלמיד יושב בכיתה עליו להתאים עצמו לקצב הכיתה. בלמידה מרחוק התלמיד יכול להתעכב על נקודות לא מובנות או לחילופין לדלג על חומר מובן. כל תלמיד לומד בקצב המתאים לו ולרמת הבנתו.
החומר הנלמד נשאר נגיש – אם נמנע מתלמיד להגיע לשיעור מסוים, הוא יצטרך למצוא דרך חלופית להשלמת החומר. בלמידה מרחוק החומר נשאר מקוון בכל עת וכל שעות היממה. בבעיה מסוימת ניתן לחזור למקור בו הוצג הנושא ולחזור על כל חלק מהקורס.
ניצול טכנולוגיות חדשות - בסיס למידה מרחוק הינו טכנולוגי, ולכן פשוט לשלב טכנולוגיות חדשות במסגרת לימודים כאלה.
יתרונות חברתיים - היתרונות החברתיים מציגים את למידה מרחוק ככלי המסייע לצמצום .תופעות אפליה ופערים חברתיים על-ידי הקניית אפשרות שוויון הזדמנויות בהשכלה.באמצעות הלמידה מרחוק ישנה אפשרות לצמצום הפערים הסוציו אקונומיים באמצעות השקעה טכנולוגית שהולכת ונעשית פחות יקרה
הגדלת היצע הלימודים - מרצה אחד יכול להעביר הרצאה למספר מוקדים, ובכך למספר תלמידים רב יותר כאשר כל תלמיד יושב בביתו ועובד מול מחשבו האישי.
חסרונות
הפרדה בין מורה לתלמיד - היעדר קרבה אנושית יכול ליצור תחושה של חוסר שייכות וחוסר אכפתיות. במצב זה לא הלומד אינו חשוף להבעות הפנים ולשפת הגוף של המרצה דבר שיכול לגרום לאי הבנה של הנושא הנלמד. אין אפשרות לשאול שאלות בזמן אמת ויש צורך בכתיבת דואר אלקטרוני והמתנה לקבלת התשובה . ברמת מורה אינו יכול לקבל משוב בזמן אמת . המשוב המתקבל עובר סינון זה או אחר.
הפרדה בין תלמידים – הלימוד המשותף אינו קיים שכן התלמידים מופרדים בזמן ובמרחק. למידה מרחוק מפחיתה את כמות המגע האנושי והאינטרקציה עם לומדים אחרים.
מוטיבציה למידה – למידה מרחוק מבוססת בעיר על לימוד עצמי ולכן הלומד צריך להיות בעל מוטיבציית לימודים גבוהה. בעיות טכנולוגיות - למידה מרחוק הינו נושא בעל דרישות טכנולוגיות גבוהות מאוד. מגבלות טכנולוגיות עשויות להאט את קצב הלמידה.

ספר האורחים שלי

שלום לכולם
הנכם מוזמנים לצפיה והתרשמות וכמובן לחוות דעה ........

ווב. 2.0

זמינות התקשורת האלקטרונית פותחת בפנינו אינספור אפשרויות. המפגש הראשון שלי עם נושאים אלו היה קורס שניתן ע"י דר' אשר עידן במסגרת קורס המנהלים שעברתי.
במהלך הקורס למדנו על ההבדלים בין ווב 1.0 לווב 2.0 .
בעוד הדור הראשון של האינטרנט התמקד באתרי אינטרנט המציגים תכנים שנוצרו ע"י מנהלי האתר הרי שהדור השני הוא אתרים המספקים פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים גם על ידי הגולשים עצמם.
הווב 2 יושם תחילה בארגונים, דבר שאפשר לארגונים השונים לדבר בשפה אחידה ולשתף מידע רלוונטי. כך הקלה ה"שיטה החדשה" על תפקוד הארגון וחסכה כסף רב ע"י תקשורת באינטרנט במקום פגישות הגוזלות זמן, שיחות טלפון רבות ומשאבים נוספים. במהרה, "נחטף" הרעיון החדש והוסב למען עולם האינטרנט הציבורי וכיום הוא מושתת בעיקר בזכות המשתמשים הפרטיים. את עולם הווב 2 ניתן לאפיין כבעל רמה גבוה של אקטיביות ושיתופיות בין בני האדם ליצירת קשרים חברתיים, לשיתוף בחוויות אנושיות, ליצירת מידע חדש והפצתו המהירה ולשיתוף פעולה. מיישום המציע שירותים בסיסיים הפך האינטרנט, על ידי שיתופיות כלל עולמית, לבסיס ליצירת מידע.

פורטפוליו דיגיטלי מהו?

פורטפוליו דיגילטלי הוא למעשה תיק עבודות ממוחשב. יומן בו הכותב רשאי לכתוב ככל העולה על רוחו. הפורטפוליו יהווה כלי לפתוח הנושא הנלמד. בעזרתו אתעד תהליכי למידה , אסוף וארגון החומר הנלמדוכל זאת במטרה לשתף בתהליך אותו אני עוברת ובעזרתו לפתח את הנושא אותו אני לומדת בתואר שני .

אני מתחילה לרשום ביומן המסע שלי

סוף סוף הגעתי אל הבלוג שלי . הבלוג נפתח לפני כשבועיים ונפתרה התעלומה -איות הכתובת.
מקווה להשלים את החסר במהרה