משחקים לימודיים

במסגרת הקורס האחרון בלימודי התואר השני "משחקים מתוקשבים " פתחנו טלי ואני משחק לימודי בגיאוגרפיה בנושא יח' נוף. מעניין היה לראות את חברינו לקורס משחקים את המשחק , מתעניינים ומבקשים לבדוק עם דף הבקרה.
בצפיה במשחק שלנו ובמשחקים שהכינו חברינו לקבוצה בדקנו את עקרונו היסוד בהערכת משחק לימודי: את נכונות ודיוק התכנים שבהם עסק המשחק , האם כולם לקחו חלק במשחק ולא היו עסוקים בבתכנים אחרים, אם הושגה המטרה הלימודית ועוד.

פוגענות מקוונת

בתקופה זו מנוהלים חייהם החברתיים של תלמידינו באינטרנט.
לאחרונה אנו עדים לתופעה שהולכת וגדלה במערכת החינוך - בבתי הספר- פוגענות מקוונת קרי האלימות עברה למרחב המקוון. התופעה מתרחשת באמצעות הפלאפון, מצלמות, רשתות חברתיות,יוטיוב, ובלוגים . האלימות מילולית וכוללת הכפשות, הפחדה והטרדה הפצת שמועות ועוד.
הפגיעה חמורה שכן המידע נחשף לעיני כל ואין לנו שליטה על היקפו. התלמידים מעלים את המידע לאתר ואין להם אפשרות לדעת את עוצמת הפגיעה .
לאור ממצאים אלו עולות שאלות רבות כגון: מה עוצמת הפגיעה? מה היקף התופעה? כיצד לטפל בנושא בביה"ס? ברור שהטיפול צריך להיות בשני ערוצים האחד לחנך למודעות ולהבנה ויחד עם זאת לטפל באמצעי ענישה .
מחוז חיפה יקיים כנס בנושא שמטרתו להעלות בפני אנשי חינוך את המודעות לבעיה ולחשוף דרכי התמודדות.
http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=475

שעורי בית הכרח או צורך?

שעורי בית  הן מטלה מחוץ לשעות הלימוד. לפי חוזר מנכ"ל שעורי הבית מיועדים לתרגול וחזרה של חומר הלימוד השוטף, ללמידה לפני חומר חדש, או להתנסות עצמאית. כיום שעורי הבית נתפסים כהכרח.
במשך שנים הוכח כי הכנת שעורי בית מעלה את הישגי התלמידים בתנאי שהם נבדקים ע"י המורה. במקביל היו הורים מעורבים בהכנת שעורי הבית.
כיום המצב שונה, ההורים עובדים במשך כל היום ואין להם אפשרות לפקח  על שעורי הבית. חלקם נעזרים בשעורים פרטיים והאחרים שאין באפשרותם פשוט מוותרים על חלק זה.
התלמידים מתקשים בהכנת ש"ב ומנצלים את העובדה כי המורים לא תמיד בודקים את שעורי הבית ולכן לא מקפידים להכין.
במקרה זה כדאי לחשוב על פתרון אחר . יכול להיות שיוצמד מתרגל לכל אחד מהמקצועות וכל תלמיד יקבל ש"ב בהתאם ללמידתו ויכולותיו. בנוסף בעידן בו הסיפוקים מיידים (טלויזיה, מחשב, אינטרנט) כדאי לחשוב על הוספת תוכנות ממוחשבות שתאפשרנה תרגול וחזרה תוך מתן משוב מיידי.
טיפוח משמעת עצמית ולקיחת אחריות על התקדמות אישית בלימודים יהוו נק' ציון חשובה לנושא שעורי הבית.

המחשב לא תורם ללמידה

ביום שישי האחרון 8.1.10 פורסמה כתבה בעיתון הארץ שנושאה "המחשב לא תורם ללמידה" . בשבועות האחרונים מתגבשת תוכנית חדשה למחשוב בתי הספר, התוכנית כולללת מחשבים נוספים בכיתות ושינוי בדרכי ההוראה ובהכשרת המורים.
פרופ' סלומון מראשוני התומכים  ברפורמת המחשוב בישראל יצא כנגד כוונות המשרד.  . "אחרי ניסיון של למעלה מ-30 שנים של מחשוב בארץ ובעולם, מתברר כי למרות קיומם של איים של מצוינות - הם לא התחברו לכדי יבשה אחת". יתרה מזאת, לדברי סלומון, מחקרים שהקיפו עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם מגלים כי הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי.
האם צודק פרופ' סלומון ? האם למרות ההשקעה הגדולה במיחשוב אכן אין עליה בהישגים הלימודיים כפי שהוא מציין ?
מדבריו של סלומון עולה כי הבעיה אינה בטכנולוגיה אלא באופן בו בני האדם משתמשים בו.  הטכנולוגיה המתקדמת היא כלי נוסף, המחשב לא יחליף את המורה בכיתה ויש לשלב את הטכנולוגיה עם הפדגוגיה.
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1141239.html

סמינר סכום

בתקופה זו החלתי לגבש נושא לסמינר של לימודי התואר השני. כמובן שהנושא קשור לנושאי הלמידה בתואר. בבית ספרי חדר מחשבים עם 20 מחשבים. בנוסף קיימים מחשבים בחדר המורים, חדרי הרכזים ובחדרים הפרטניים (אופק חדש)
השימוש העיקרי במחשבי המורים הוא בעיקר להכנת דפי עבודה מיילים ותוכנת המשוב. חדר המחשבים של התלמידים עומד שומם וכנ"ל גם לגבי החדרים הפרטניים. כמובן שהנושא מטריד אותי מאוד ולא פעם אני תוהה האם אי השמוש נובע מפחד משינוי, פחד מהכנסת טכנולוגיה חדשה, עומס בעבודה או חוסר מודעות .
נושא העבודה: גורמים מעכבים ומעודדים בנושא תקשוב בתי ספר מנק' מבט של מנהל.

רשתות חברתיות

קב' נוער בשם "שבעת הימים " הכריזה על ה-3.1.10 כעל "יום אלכוהול" בבתי הספר העל יסודיים. ההכרזה בוצעה ברשת ה"פייסבוק" ע"י בחורה בת 25 שהקימה את הקבוצה והפיצה את המסר באמצעות הרשת החברתית. (ביום זה מתכוונים התלמדים להגיע לביה"ס לאחר ששתו אלכוהול ואף להחדיר אלכוהול לבתי הספר)
מאז הכרזה זו הכריזו קב' נוספות ברשת החברתית על יוזמות דומות, כאשר לכל יוזמה מצטרפים אלפי בני נוער חלקם במחאה נגד וחלקם בתמיכה. מקריאת הפייס בוק עולות שאלות מהותיות בנושא חינוך ותקשוב :
מה מידת החשיפה של התלמדים לאינפורמציה המועברת ברשת?
מה מקום המורים בתהליך זה? האם זו ההזדמנות שלנו לשיח פתוח עם התלמידים וללמידה שלנו?
האם עלינו לגנות התארגנות זו או אולי לעודד את הצורך למעורבות?
האם מורים מחוברים לרשתות חברתיות ויכולים לבדוק מסרים מעודכנים שמועברים או לחילופין לנצל מקור זה להעברת מסרים חינוכיים?
האם אנו אנשי החינוך מכירים בעוצמת הטכנולוגיה?
נמצא כי עם התרחבות הרשתות החברתיות אנו עדים לתחילתה של תרבות שונה. תרבות ללא גבולות המאפשרת חופש ביטוי לכלל האוכלוסיה (גם במדינות בהן חופש מסוג זה אינו קיים. תחילתה של תרבות המבוססת על תכנים פנימיים ותומי התענינות בלבד.