פרלמנט נשים

"פרלמנט נשים" מתקיים זו השנה השלישית בעיר בת ים . פרלמנט זה מתקיים במסגרת פסטיבל נערה רעיון אותו הגתה אשת ראש העיר דורית לחיאני ומטרתו להעצים את הנערות בגיל חטיבת הביניים והתיכון.
בפרלמנט שנערך אתמול בלילה לקחו חלק סגנית ראש העיר, יועצת ראש העיר למעמד האישה , אורנה ננר עורכת עיתון לאישה ורויטל סלומון מומחית אינטרנט ותוכן , חברות כנסת ועוד.
נושא הפרלמנט היה נערות ומדיה עכשווית. אחת ההרצאות היתה בנושא יצוגים של נערות ברשת . רויטל סלומון בדקה כיצד מופיעות נערות ברשתות חברתיות כגון פייסבוק. הבדיקה נערכה באתרים של בנים ובנות.  היא מצאה כי הבנות משמרות את המצב וגם היום הייצוג שלהן ברשתות אלו הוא ייצוג פתייני בעוד הבנים מוצגים כגיבורים.
למרות התקופה החדשה וכוונה למודעות כי תפקיד האישה הוא לא רק לפתות ולנשים יש מה להציע גם בתפקידי מפתח עדיין מוצגות הבנות כפתיינות והבנים כגיבורים. נראה כי צריך להמשיך ולהעביר תכנים אלו לא רק לבנות אלא גם לבנים , חשוב להמשיך להעצים את הבנות, תהליך שצריך להתחיל מגיל צעיר לפני שמשתרש הנושא ואולי אפילו מתחיל במקום הראשוני ביותר בחינוך ההורים. בבית הספר אנו ממשיכים לעבות את הנושא להעביר את הבנים והבנות סדנאות ולהעצים את הבנות  

הערכת עמית

ענת יקרה


למרות הקשיים שלחלקם הייתי שותפה, הצלחת לעשות זאת. העמדת בלוג חינוכי לתפארת ובו שיתפת אותנו בנושאים רבים ומגוונים הן מהווי בית הספר והן מהתחום הלימודי.

הבלוג שלך העלה נושאים רבים בהן נתקלת בעבודתך כמנהלת ובהם הבעת דעה, ברורה בצורה בהירה. הנושאים המגוונים בהם נתקל כל מורה במשך עבודתו קיבלו בבלוג שלך משמעות מעט שונה מנקודת מבט של מנהלת הרואה את הטכנולוגיה והתקשוב כמרכז העשייה כיום.

נהניתי להיכנס בכל פרק זמן ולראות את ההתפתחויות והתוספות בבלוג. נזכרתי כיצד נבהלת כשגילה הציגה את הבלוג החינוכי כפרויקט סיכום והינה אנו עומדות כבר לפני סיום, עוד צעד קטן והתואר כבר נראה באופק.

ענת יקרה רציתי לאחל לך בהצלחה, שתצליחי ליישם את הידע שצברנו במהלך הלימודים. ממקום מושבך בכיסא המנהל בטוחה אני שתצליחי ליישם חלק גדול מהידע והטכנולוגיות שרכשנו בזמן לימודינו.

בהצלחה

טלי ויס ביתן

הערכה מסכמת

במהלך הסמס' השני קבלנו מטלה חדשה לכתוב בבלוג. בלוג? זוהי בעצם  "תעודת זהות מקצועית". ההתחלה הייתה לא ברורה והקשיים מרובים . בשלב הראשון נתקלתי בבעיה טכנית פתחתי את הבלוג אך לא הצלחתי להעלותו ולכתוב בו. התסכול הראשוני היה גדול מה עוד שבכל פניה לבקשת עזרה נאמר לי תנסי /תמצאי פתרון בטוח שתצליחי . אמירות אלו חברו אותי לתלמידים האם כך הם מרגישים? מתוסכלים? חסרי אונים ואולי יחד עם זאת מאותגרים? הפתרון נמצא קל משחשבתי בעיית איות בכתובת האתר....
במשך הזמן נתקלתי בבעיות טכניות נוספות כיצד מעלים סרט? קישור? דברים שנראו מובנים מאליו לשאר חברי בקורס לי נראו קשים ומתסכלים ובנוסף הקושי בחשיפה אישית , על מה כותבים? מהי צורת הכתיבה בלוג? האם הנושאים מעניינים? האם יש לי מספיק ידע בנושאים עליהם אני  כותבת ? וכמובן הקושי האישי שלי כיצד משלבים נהול בית ספר בשנה הראשונה ולימודים לתואר הדורשים גם כתיבה אינטנסיבית בבלוג.
במשך הזמן מצאתי עצמי מתקדמת ובכל פעם שהצלחתי לבצע משימה כלשהיא בבלוג הייתי מאושרת . שינוי משמעותי בתהליך הרגשתי במהלך הסמס' האחרון הכתיבה הייתה קולחת יותר. אמנם לא השתתפתי במרבית הקורסים וכך לא היה לי חומר לכתיבה אך מצאתי עצמי מחפשת וקוראת  מאמרים ,  אתרים כמו קו לחינוך, כתבות בשעור חופשי, עיתונים יומיים ועוד. כל כתבה שקראתי מצאתי עצמי חושבת האם זהו נושא המתאים לבלוג? איך אני מיישמת את מה שלמדתי ולאחר החשש הראשוני פתחתי בלוג לתלמידי כיתתי בגיאוגרפיה ואנו ממש בשלב הראשוני .
מענייין שלקראת סיום אני מקווה שיהיו לי עוד מס' שבועות בהם אוכל לכתוב.....

גלישה בטוחה באינטרנט

השבוע הבא הוא שבוע לאומי לגלישה בטוחה באינטרנט. שיאו של שבוע זה יערך ב-17.2.10 בפעילויות בבתי הספר. מטרת שבוע זה היא העלאת מודעות התלמידים להתנהגות נאותה בסביבה טכנולוגית לצד טיפוח מיומנויות להבנה וזיהוי של מצבי סיכון כגון אלימות מינית, שמירה על החוק, שמירה על פרטיות וכ'.
כמנהלת בי"ס אני מודעת לחשיבות הרבה של הנושא. תלמידים רבים אינם מודעים לסכנות הטמונות ברשת (אלימות מינית...) מאידך וכמו כן אינ מודעים לבעייתיות בהעלאת חומרים לרשת וכאן בא לידי ביטוי שמירה על החוק, שמירה על פרטיות וזכויות יוצרים.
לא פעם נדמה כי גם המורים עצמם לא יודעים כיצד להתמודד עם הנושא ונראה כי בנוסף להדרכת התלמידים במשך השנה וביום זה יש להדריך גם את המורים וללמד אותם להתמודד עם הנושא.
בתקופה זו ההתמודדות היא יומיומית החל מצילומי חברים ומורים והעלאת החומרים למחשב ועד שמירה עליהם.
התיחסות נוספת לנושא זה כתבתי באחד  הבלוגים האחרונים בעקבות כנס שהתקיים במחוז חיפה בפני אנשי חינוך. http://www.brainpop.co.il/category_12/subcategory_127/subjects_4762/

מורה מקוון

מחקר  שפורסם ע"י דר' אברום רותם ועידית אבני התמקד בהתפתחות המקצועית של המורה המקוון. עם התפתחות הטכנולוגיה נדרשים המורים ללמד בסביבה מקוונת. לטענתם המורי וההנהלה מתמקדים בהיבט הטכנולוגי בעוד שלדעתם ההיבט הפדגוגי הוא זה שצריך להוביל. ובאמת אנו רואים זאת ביומיום אנו רואים לא פעם כי המחשב משמש כמחברת למורה ולתלמיד. לדברי רותם ואבני במעבר להוראה מקונת יש צורך בשינוי מוחלט של תפיסת ההוראה והלמידה.
עוד הם מוסיפים כי השינוי צריך להיעשות בבמערכת החינוך ובהנהלת ביה"ס ואכן בימים אלו אני שוקדת על עבודת הסמינר שלי שמתמקדת בגורמים  מעודדים ומעכבים במערכת החינוך בנושא התקשוב. במחקר שערכה דר' שביב לקבלת תואר הדר' טענה כי מובילי השינוי העיקריים הם המנהלים.
לרותם ואבני 5 שלבים לתהליך: שלב  ההיכרות - שמוש במצגות, מעבדי תמלילים ..., שלב שני - אשליית הידיעה - המורה שולט באופן חלקי במיומנויות מחשב וסבור שהוא יודע איך לשלב בהוראה. שלב שלישי- שלב ההתעוררות - המורה מבין את גודל הפוטנציאלוגם מבין כמה הוא חסר ידע בתחום, שלב רביעי- התמודדות - פתיחות לשינוי. מכיר בתועלת ומתחיל לחפש דרכים ורעיונות לשיפור. שלב חמישי - שלב ההבשלה - הלימוד ההמתוקשב הופך להיות חלק מאורח החיים של המורה.  הערכות ביה"ס צריכה להיות במקביל להתפתחות המורים שאם לא כן התפתחות המורים אינה משמעותית.
בצפיה בחדר המורים שלי ניתן לומר כי אנו עדיין בשלב ראשון שלב בו המורים משתמשים במצגות , וכו' ופוחדים לעשות יותר מכך . בעקבות זאת חדר המחשבים עומד שומם. נשאלת השאלה כיצד אני מביאה אותם להתנהלות אחרת בנושא.
 http://avrumrotem.com/avrum-S/mekuvanIA/professnal%20ICTtecher_AI.pdf

משחקים לימודיים

במסגרת הקורס האחרון בלימודי התואר השני "משחקים מתוקשבים " פתחנו טלי ואני משחק לימודי בגיאוגרפיה בנושא יח' נוף. מעניין היה לראות את חברינו לקורס משחקים את המשחק , מתעניינים ומבקשים לבדוק עם דף הבקרה.
בצפיה במשחק שלנו ובמשחקים שהכינו חברינו לקבוצה בדקנו את עקרונו היסוד בהערכת משחק לימודי: את נכונות ודיוק התכנים שבהם עסק המשחק , האם כולם לקחו חלק במשחק ולא היו עסוקים בבתכנים אחרים, אם הושגה המטרה הלימודית ועוד.

פוגענות מקוונת

בתקופה זו מנוהלים חייהם החברתיים של תלמידינו באינטרנט.
לאחרונה אנו עדים לתופעה שהולכת וגדלה במערכת החינוך - בבתי הספר- פוגענות מקוונת קרי האלימות עברה למרחב המקוון. התופעה מתרחשת באמצעות הפלאפון, מצלמות, רשתות חברתיות,יוטיוב, ובלוגים . האלימות מילולית וכוללת הכפשות, הפחדה והטרדה הפצת שמועות ועוד.
הפגיעה חמורה שכן המידע נחשף לעיני כל ואין לנו שליטה על היקפו. התלמידים מעלים את המידע לאתר ואין להם אפשרות לדעת את עוצמת הפגיעה .
לאור ממצאים אלו עולות שאלות רבות כגון: מה עוצמת הפגיעה? מה היקף התופעה? כיצד לטפל בנושא בביה"ס? ברור שהטיפול צריך להיות בשני ערוצים האחד לחנך למודעות ולהבנה ויחד עם זאת לטפל באמצעי ענישה .
מחוז חיפה יקיים כנס בנושא שמטרתו להעלות בפני אנשי חינוך את המודעות לבעיה ולחשוף דרכי התמודדות.
http://www.kav-lahinuch.co.il/?CategoryID=475

שעורי בית הכרח או צורך?

שעורי בית  הן מטלה מחוץ לשעות הלימוד. לפי חוזר מנכ"ל שעורי הבית מיועדים לתרגול וחזרה של חומר הלימוד השוטף, ללמידה לפני חומר חדש, או להתנסות עצמאית. כיום שעורי הבית נתפסים כהכרח.
במשך שנים הוכח כי הכנת שעורי בית מעלה את הישגי התלמידים בתנאי שהם נבדקים ע"י המורה. במקביל היו הורים מעורבים בהכנת שעורי הבית.
כיום המצב שונה, ההורים עובדים במשך כל היום ואין להם אפשרות לפקח  על שעורי הבית. חלקם נעזרים בשעורים פרטיים והאחרים שאין באפשרותם פשוט מוותרים על חלק זה.
התלמידים מתקשים בהכנת ש"ב ומנצלים את העובדה כי המורים לא תמיד בודקים את שעורי הבית ולכן לא מקפידים להכין.
במקרה זה כדאי לחשוב על פתרון אחר . יכול להיות שיוצמד מתרגל לכל אחד מהמקצועות וכל תלמיד יקבל ש"ב בהתאם ללמידתו ויכולותיו. בנוסף בעידן בו הסיפוקים מיידים (טלויזיה, מחשב, אינטרנט) כדאי לחשוב על הוספת תוכנות ממוחשבות שתאפשרנה תרגול וחזרה תוך מתן משוב מיידי.
טיפוח משמעת עצמית ולקיחת אחריות על התקדמות אישית בלימודים יהוו נק' ציון חשובה לנושא שעורי הבית.

המחשב לא תורם ללמידה

ביום שישי האחרון 8.1.10 פורסמה כתבה בעיתון הארץ שנושאה "המחשב לא תורם ללמידה" . בשבועות האחרונים מתגבשת תוכנית חדשה למחשוב בתי הספר, התוכנית כולללת מחשבים נוספים בכיתות ושינוי בדרכי ההוראה ובהכשרת המורים.
פרופ' סלומון מראשוני התומכים  ברפורמת המחשוב בישראל יצא כנגד כוונות המשרד.  . "אחרי ניסיון של למעלה מ-30 שנים של מחשוב בארץ ובעולם, מתברר כי למרות קיומם של איים של מצוינות - הם לא התחברו לכדי יבשה אחת". יתרה מזאת, לדברי סלומון, מחקרים שהקיפו עשרות אלפי תלמידים ברחבי העולם מגלים כי הקשר בין הישגים לימודיים למחשוב הוא אפסי, ולעתים אפילו שלילי.
האם צודק פרופ' סלומון ? האם למרות ההשקעה הגדולה במיחשוב אכן אין עליה בהישגים הלימודיים כפי שהוא מציין ?
מדבריו של סלומון עולה כי הבעיה אינה בטכנולוגיה אלא באופן בו בני האדם משתמשים בו.  הטכנולוגיה המתקדמת היא כלי נוסף, המחשב לא יחליף את המורה בכיתה ויש לשלב את הטכנולוגיה עם הפדגוגיה.
http://www.haaretz.com/hasite/spages/1141239.html

סמינר סכום

בתקופה זו החלתי לגבש נושא לסמינר של לימודי התואר השני. כמובן שהנושא קשור לנושאי הלמידה בתואר. בבית ספרי חדר מחשבים עם 20 מחשבים. בנוסף קיימים מחשבים בחדר המורים, חדרי הרכזים ובחדרים הפרטניים (אופק חדש)
השימוש העיקרי במחשבי המורים הוא בעיקר להכנת דפי עבודה מיילים ותוכנת המשוב. חדר המחשבים של התלמידים עומד שומם וכנ"ל גם לגבי החדרים הפרטניים. כמובן שהנושא מטריד אותי מאוד ולא פעם אני תוהה האם אי השמוש נובע מפחד משינוי, פחד מהכנסת טכנולוגיה חדשה, עומס בעבודה או חוסר מודעות .
נושא העבודה: גורמים מעכבים ומעודדים בנושא תקשוב בתי ספר מנק' מבט של מנהל.

רשתות חברתיות

קב' נוער בשם "שבעת הימים " הכריזה על ה-3.1.10 כעל "יום אלכוהול" בבתי הספר העל יסודיים. ההכרזה בוצעה ברשת ה"פייסבוק" ע"י בחורה בת 25 שהקימה את הקבוצה והפיצה את המסר באמצעות הרשת החברתית. (ביום זה מתכוונים התלמדים להגיע לביה"ס לאחר ששתו אלכוהול ואף להחדיר אלכוהול לבתי הספר)
מאז הכרזה זו הכריזו קב' נוספות ברשת החברתית על יוזמות דומות, כאשר לכל יוזמה מצטרפים אלפי בני נוער חלקם במחאה נגד וחלקם בתמיכה. מקריאת הפייס בוק עולות שאלות מהותיות בנושא חינוך ותקשוב :
מה מידת החשיפה של התלמדים לאינפורמציה המועברת ברשת?
מה מקום המורים בתהליך זה? האם זו ההזדמנות שלנו לשיח פתוח עם התלמידים וללמידה שלנו?
האם עלינו לגנות התארגנות זו או אולי לעודד את הצורך למעורבות?
האם מורים מחוברים לרשתות חברתיות ויכולים לבדוק מסרים מעודכנים שמועברים או לחילופין לנצל מקור זה להעברת מסרים חינוכיים?
האם אנו אנשי החינוך מכירים בעוצמת הטכנולוגיה?
נמצא כי עם התרחבות הרשתות החברתיות אנו עדים לתחילתה של תרבות שונה. תרבות ללא גבולות המאפשרת חופש ביטוי לכלל האוכלוסיה (גם במדינות בהן חופש מסוג זה אינו קיים. תחילתה של תרבות המבוססת על תכנים פנימיים ותומי התענינות בלבד.